שילוב מנצח של חופי ים הרים ירוקים תופעות טבע עיר תוססת של אדריכלות מסעדות משובחות ואתרים ייחודיים . האווירה צעירה תוססת מהנה . אין פלא שזו עיר שחוזרים אליה שוב ושוב.
אבל לא ידעתי את כל זה כשהזמנו טיסות לברצלונה. למעשה, התווכחתי עם הבן.
אבל זה היה טיול בר המצווה שלו. והוא חובב 'אקסטרים' מילדות. לכן, חיפשנו את רכבת ההרים הכי גבוהה באירופה ומצאנו אותה בעיירה הסמוכה לברצלונה: סיאלו. שם הרכבת : בפארק שנקרא : אוואנטורה. כשנכנסו לאתר וראינו את מגוון המתקנים, אז נפלה ההחלטה הסופית: ניסע לברצלונה ונבלה יום אחד מתחילתו עד סופו בפארק ה'אקסטרים'.
מסלול טיול בברצלונה - 5 ימי טיול בקטלוניה
היום הראשון – המונז'וויק והרכבל אל החוף
כבר כשהנמכנו לנחיתה היתה תחושה שאם יש גן עדן, הוא ייראה כך. מסתורי מלא אור וצל ים ושמיים חול לבן לאורך קילומטרים ויערות ירוקים מכסים את ההרים סביב. יש ערים שאחרי שיטוט בהן אתה מגלה את יופיין. ויש ערים שמייד רואים שזה יופי טבעי. ברצלונה לא צריכה את האדריכלות של גאודי ודאלי כקישוטים ליופיה אבל כמו תכשיטים על אשה יפה – הם מוסיפים לה חן ועניין.
המלון היה ממוקם במרחק הליכה קצרה מקניון 'ארנה' Arena .מה שאומר שהוא היה קרוב גם לעמודים הוונציאינים , לארמון המונזוו'יק ולמזרקות הקסם המוסיקליות. המונזוויק Montjuic, זה בעצם שמו של ההר: 'הר היהודים'. שככל הנראה, היה בית קברות יהודי. התחלנו אם כן, בטיול ב'ארנה'. הקניון העגול ,היה עד לפני כמה שנים, זירה למלחמות שוורים אמיתיות. עד שקטלוניה ,זה חבל הארץ שברצלונה היא עיר בירתו, הוציאה אל מחוץ לחוק את הספורט, מטעמי אכזריות כלפי השוורים. כעת ה'ארנה' מלאה מסעדות וחנויות וכן ,אולם תאטרון וקולנוע . במקום מטאדור במכנסיים הדוקים, תוכלו לקנות מכנסיים במחיר מבצע. קנינו חולצת טריקו אדומה עם הדפס של שור. הוי האירוניה. חצינו את הכביש למסעדה איטלקית קטנה וגילינו פיצה ופסטה מהטעימות שאכלנו אי פעם. אז קבלו המלצה. אחרי הלאנץ' ,עלינו לארמון המונזויק והתפעלנו מיופיו. הארמון לשעבר, משמש כיום, כגלריה לאמנות Museu Nacional d'Art de Catalunya. סביב לו, בשעות הערב, מתקיימת פעילות תוססת של מוסיקאים ואמני רחוב , גם צוענים פורשים מרכולתם על בדים. קניתי שם מגנטים, מניפות, מקל 'סלפי' לנער, כובעי קש .מטה משם ,יש דוכני מזון. שם רכשנו נקניקיות מקומיות חריפות וכוסות יין אדום מתוק . סביב למונזוויק, גנים ושדרות מוצלות ורומנטיות. שם ישבנו ואכלנו בניחותא ובשלווה.
אז המשכנו כלפי מעלה, הלכנו ברחובות, עד שהגענו לתחנה של הרכבל. הרכבל יורד מהר מונזוויק ,חולף בקו ישר עד לחוף הים .שם יורדים בתחנה ואפשר להסתובב בחוף או לחזור ברכבל בחזרה. שזה מה שבחרנו לעשות. נהנים ממראה ברצלונה שמתחת ולמדים קצת על הטופוגרפיה שלה. אני אוהבת לעלות למקום גבוה כשאני מגיעה לעיר חדשה ולהתבונן סביב. זה עוזר לי להתמצא אחרי כן.
כשירדנו בחזרה עברנו ליד מסיבת רחוב ענקית. כנראה, לרגל נצחון קבוצת הכדורגל הידועה של ברצלונה :'בארסה'. היה שם פסטיבל בירה. המוני חוגגים שמחים שתו בירה ורקדו לצלילי המוסיקה. כמובן שהצטרפנו…לאורך הימים שבילינו בברצלונה, גילינו שזה ה'ווייב' של העיר: שמחה ,נעורים ,מוסיקה ,אלכוהול, שמש ואהבה. בכל מקום , ראינו זוגות מתנשקים , מחזיקים ידיים, נהנים מהחיים. נציין גם של משחק הכדורגל מול מדריד יש מטען מיוחד עבור ברצלונה. זה של הפריפריאלי, הכפרי ,הפשוט מול העירוני, המתחכם ,המתנשא. לקטלונים שפה ותרבות משלהם. הם לא 'מתים' על הכיבוש הספרדי. בכל מקום, על מרפסות, על כבישים, על חנויות, אפשר לראות סרט צהוב שמסמל את המחאה ואת דרישתם לעצמאות מדינית וכלכלית. נתוני הכלכלה של ספרד מצביעים על כך שהקטלונים מפרנסים והספרדים נהנים מהרווחים . אין פלא שקטלוניה רוצה להוריד מעל גבה את הטפיל הכלכלי שנקרא ספרד. אלו היו שתי דקות על מאחורי הקלעים של הכדורגל והפוליטיקה הקטלונית.
היום השני :לאס ראמבלאס , שוק לה בוקריה ומופע מזרקות הקסם
בשדרה הרחבה שמאפיינת את ברצלונה, פזורות תחנות מטרו ותחנות אוטובוס למכביר. התחבורה קלה להתמצאות וללא המתנות ממושכות. הקטלונים ידידותיים מאד ואוהבים להסביר לתיירים איפה כל דבר נמצא בתנועות ידיים גדולות ויוסיפו לחיצת יד לקינוח. נסענו במטרו לכיכר קטלוניה Plaza de Cataluña [קו ירוק ,3] , הכיכר המרכזית בברצלונה. הכיכר העתיקה ידועה בזכות מזרקות ופסלים ואיפה שיש מזרקות ופסלים יש גם להקות של יונים. משם ,הלכנו ברגל בשדרה ה 'לאס ראמבלאס' Las Ramblas , הרחוב הכי שוקק חיים בברצלונה. באחת הכניסות נכנסנו לשוק 'לה בוקריה'. Mercat de la Boqueria מגוון דוכני מזון וגם מסעדות. אחרי שקנינו מיני נקניקים ויינות, התיישבנו במסעדה ואכלנו סטייק עסיסי וטעים להפליא, שהוגש עם פלפלים ירוקים וכוס סנגרייה טעימה ויפה. 'סנגר' בספרדית זה דם . הסנגריה היא יין אדום כמו דם, שיש בו פלחי תפוזים מרעננים, מה שמקנה ליין טעם פירותי קליל.
אחרי הטיול ב'לה בוקריה' המשכנו מטה בשדרה הומת האדם , שיש בה אמני רחוב מחופשים לפסלים שאפשר להצטלם איתם. וליד עמוד שבראשו פסל של קולומבוס, הימאי הספרדי מימי הביניים, Monument a Colom מצאנו את הירידה אל החוף ושוק תוסס של יד שניה. גרסא מדהימה של שוק הפשפשים עם חפצים מקוריים ללא ספק. מטבעות כלי נשק כובעים ספרים מקטרות כלי מטבח עתיקים מכתבים עיתונים מה לא? מכל התקופות ומכל חלקי העולם. גן עדן לאספנים. לא רחוק, יש את האקווריום של ברצלונה. אבל אנחנו , המשכנו לכיוון הים ועלינו על שייט של שעתיים לאורך חופיה של ברצלונה. אחרי כן ירדנו בקניון הענק שנמצא על החוף ומצאנו חנויות רשת פשוטות לצד חנויות מותגי פאר. לקינוח שתינו ספל שוקולד חם מומס בו טבלנו צ'וריסו חם. ליד הקניון , רוכלי רחוב אפריקאים מוכרים זיופי מותגים במחירים מגוחכים. ברגע שהם רואים שוטר עובר בכיכר תוך עשירית השניה הם מקפלים את הסדין עם מרכולתם ומתנדפים לכל עבר. רוכלות הרחוב אסורה בברצלונה והשוטרים חסרי סבלנות ולא מחכים לשופט בית המשפט שיעניש את העבריינים. אלא שולפים את האלה… מהחוף חזרנו במטרו .
בערב יצאנו ברגל אל מזרקות הקסם . Font màgica de Montjuïc .מופע מזרקות הקסם נערך בימים מסוימים ובשעות מסוימות. ישבנו בין מאות אנשים מכל העולם ,והמופע היה מפעים ומהפנט. המים רוקדים במיומנות לצלילי מוסיקה מסגנונות שונים: הם מסתובבים בוואלס עדין ומתפרצים כלפי מעלה לשירתו של פרדי מרקורי 'ברצלונה' ומרחפים לצלילי מוסיקה קלאסית. הם זועמים ונרגעים ,מהורהרים ומאוהבים . הכל בהתאם למוסיקה שמושמעת. אלו היו כשעתיים יפהפיות ומהפנטות לחלוטין. אחת החוויות שאין להחמיץ בברצלונה .
היום השלישי: פארק אוואנטורה בעיירה סיאלו
השכמנו קום וצעדנו מרחק קצר אל תחנת רכבות מרכזית. תפסנו רכבת לעיירה סיאלו, חוצים את ברצלנה ושכונותיה המרוחקות יותר ברכבת שנסעה ממש על קו החוף . הנסיעה עצמה חוויה מהנה. ירדנו בתחנה וצעדנו כמה דקות ברגל אל פארק האקסטרים. Port Aventura. התור היה די ממושך אבל בשביל מה יש ישראלים? שמענו עברית ממש ליד הקופה. משפחה ישראלית צהלה לקראתנו ובשמחה רכשה עבורנו כרטיסי כניסה. במחיר של חמישים יורו. כולל מתחם של 'פרארי'. שבו רכבת 'הקליע' שמאיצה מאפס ל180 קמ"ש בשניה! הבן התמלא עזוז וצהלה. עיניו הבריקו .מעלינו טסה הרכבת המהירה וצרחות עזות מנסרות את האוויר. עם כל צווחה, החיוך שלו התרחב עוד קצת ואצלי רעדו הברכיים. בל תטעו, אני עם פחד הגבהים שלי, לא היתה לי שום כוונה בעולם לעלות על אף מתקן ביוזמתי. מבחינתי , הוא הולך עכשיו לעופף ולא נתראה עוד לעולם. אבל ,הוא צחק באושר גם כשעלה עליה וכשצולם בשיא הגובה, ממש לפני הצניחה מטה ,רואים שגם שם הוא מחייך באושר. אין מה לומר – עצבים מברזל יש לו לבחור. אחר כך, נכנסנו לפארק אוואנטורה שהגודל שלו הוא כשל עיר קטנה בישראל נגיד : כל ירוחם. המתחם מחולק לחמשה אזורים. כל אזור קיבל מדינה בעולם . נניח סין. שם יש מתקנים ומשחקים שונים מעוצבים בסגנון סיני. יש מסעדות סיניות . מושמעת מוסיקה סינית. חנות מזכרות בצורת פגודה עם בודהות מעץ וממתכת במגוון גדלים ותנוחות קטורת. פעמוני רוח . בגדים עם ציורי אנימה . ציורים בסגנון סיני. הבנתם את העניין. אנחנו קנינו בודהה גדולה מעץ וגרביים עם ציורי פנדה עליהן. בכל מתחם מדינה כזה, יש רכבת אימתנית במיוחד וכמה רגילות. די אם אסביר ,שבחנות המזכרות יש חולצות טריקו עם הדפסים, כמו :"עליתי על רכבת דרקון המוות Dragon Khan ונשארתי בחיים ". כדי שתבינו על איזה סדר גודל של רכבות מטורפות יש. הדרקון במתחם סין טס במהירות של 105 קמ"ש. שמונה לופים וירידה מטורפת תוך שתיים וחצי דקות. תהנו. רק מהמחשבה על זה אני צריכה להתיישב… במתחם הפולינזי, תמצאו רכבת שצונחת לתוך מים והנוסעים רוכשים מעיל מים דק ונרטבים בכל זאת. לכן ,כדאי להגיע עם סט בגדים להחלפה. הילדים מאד אוהבים אותה.
ואי אפשר ,בלי להמליץ על רכבת שמאיצה במהירות עצומה ומפעילה המון כוחות ג'י . Furious Baco במתחם הים התיכון. ויש גם אזור ענק של גולף. למי שיש לו עדיין כוח להניף מקל.
באיזה שלב ,התיישבתי במסעדה בית הקפה ונתתי למתבגר לרוץ בכל רחבי המתחם ולעלות על כל רכבת שמתחשק לו. אחרי כחמש שעות הוא חזר .בחיים ומורעב והתנפל על הכריך שהזמנתי לעצמי. מאושר עד הגג וצוהל. זה היה יום טוב. היו גם מופעי רחוב: רקדנים חיים בכל פינה. 75 מופעים ביום! ומאחר וזה היה לפני חג ההאלווין , נהננו גם מקישוטי מכשפות, דלעות, עכבישים ואלמנט הפחד בכללי.
חזרנו ברכבת , ואין ספק, שזה היה ארוע בר מצווה מושלם בעיניו.
יום רביעי עמק הנוריה בהרי הפירינאים ומתחם אאוטלט לה רוקה
מראש הזמנתי טיול מאורגן להרי הפירינאים Pirineus ולעמק הנוריה Val De Nuria. האוטובוס יצא מכיכר אליה הגענו במטרו. קנינו שתיה וחטיפים מקומיים דמוי דוריטוס עגולים . הנוסעים היו ישראלים גם המדריך דובר עברית וישראלי לשעבר. כבר כמה שנים שהוא גר בברצלונה ויוצר מוסיקת עולם עם להקה מקומית. נסענו בין נופים יפהפים .חוצים נחלים ופלגים. עוברים דרך מנהרות חצובות בהרים .מטפסים מעלה בהרים מיוערים .עצים החליפו צבעים בשלכת. לאורך קילומטרים ראינו צבעי סתיו מכל הסוגים. מראה מרהיב ביופיו. הגענו לכפר שיש תחנת רכבת שנראתה כמו משנות הארבעים. עלינו ברכבת שנקראת רכבת השרשרת Cremarela ,כי העליה התלולה להרי הפירינאים ,מצריכה טכניקה מיוחדת של שיניים על פסי המסילה. והגענו לעמק שיש בו מנזר עתיק ופעיל. כמובן מסעדה וחנות מזכרות. האוויר צלול קר ודל בחמצן. מול המנזר ,אגם יפהפה וכחול .כמעט כל ישראלי הצטלם על הספסל שפשוט מזמין צילום. לא רחוק ,יש קתדרלה עתיקה שמוקדשת לקדוש המקומי .בחור נחמד בשם ז'יל שבימי הביניים נהג להכניס נשים עקרות להריון. לא. לא מה שאתם חושבים. פשוט ,הבעל צלצל בפעמון ,בעוד האשה מכסה ראשה בסיר. והפלא ופלא! הטקס הזה עיבר נשים. במחשבה שניה, אולי זה כן מה שחשבתם בהתחלה. בקתדרלה ,תמונות של יישו ואמו הבתולה הקדושה. וגם מחסן מלא פתקים . מסתבר, שהשתרש מנהג ,לכתוב לז'יל פתקי בקשה ומשאלה ולהשליך למחסן . הליך שלא מבייש את המודרניות שבמדינות הבירוקרטיות. ואני חושדת, שלא מעט פניות שלנו, לאגף לתלונות הציבור למשל , מסיימות את חייהן באותו מחסן.
נציין שבחורף ,פועל במקום ,אתר סקי משגשג.
הליכה קצרה על צלע ההר, מביאה לעמדת תצפית, שמשקיפה מטה על העמק לרגלינו כשהעננים נמצאים מתחתינו. חוויה מיוחדת במינה ומרהיבה.
חזרנו באותה דרך אל האוטובוס. ונסענו ל'לה רוקה ' La Roca Village.מתחם 'אאוטלט' של חנויות יוקרה ומותגים שנמצא בדרך לברצלונה. מעל מאה חנויות ועשרות אחוזי הנחה. עברנו בין גוצ'י ופראדה וגם נייק ואדידס ועוד עוד . יפניות מתוקות יצאו עם המון שקיות וצחקו בשמחה . ישראליות עצבניות התמקחו עם המוכרים בקול רם ויצאו עם שקית אחת וחיוך של נצחון. קנינו סווצ'רים מחממים כמתנות למשפחה . וישבנו לסושי זריז.
יום חמישי ואחרון : לה סאגרדה פמיליה
אחרי ארוחת בוקר שהוגשה בחדר אוכל מעוצב ומגוונת. אני בחרתי בפירות טריים ובגבינה קשה מלווה בשני ספלי קפה על בסיס חלב סויה. המתבגר העמיס על צלחתו ביצים ונקניקים וקינח בצ'וריסו בשוקולד מומס. תפסנו את המטרו בלב מלא צער על כך, שאנו נפרדים מאחת הערים המקסימות בעולם. הלכנו לראות את הסאגרדה פמיליה La Sagrada Família – כנסיית המשפחה הקדושה, של האדריכל הידוע גאודי. זו שלא הסתיימה בנייתה עד היום. הבניה אמורה להסתיים ב2026 . זהו אחד המבנים האדריכליים הידועים בעולם. אחד ממאפייני הבניה של ברצלונה . לי היא נראית כמו הארמונות שהייתי מזלפת בחול על שפת הים. אבל מבפנים. מאמא מיה. איזה הוד והדר. חוויה של עולם אחר. הכנסייה הוכרזה כאתר מורשת עולמית של ארגון אונסקו. לא להחמיץ את הביקור הזה. משם חצינו לכיכר קאטלוניה. הבן התלהב מעשרות היונים שהן אטרקציה של הכיכר. ומשם לקחנו אוטובוס והיידה למלון לארוז להגיד יפה : "גראסיאס" ולטוס בחזרה הביתה.
'ברצלונה ברצלונה' שר ג'ו עמר בקול מלא געגועים. ואנחנו לגמרי מבינים למה.
מאת: אופיר מלכי
