במרחק נגיעה מישראל נמצאת ירדן, פנינה תיירות שטומנת בחובה אטרקציות שונות שמתאימות לקהלים יעד שונים: משפחות, זוגות, מטרקים, חובבי היסטוריה וגאולוגיה. בפסח האחרון החלטנו לצאת לחקור אותה כמשפחה רב גילאית, החל מתינוקת בת שנה וחצי ועד דודים בני 60.
הבחירה שלנו ביעד התרחשה כשחיפשנו לסגור חופשה משפחתית קצרה בגבולות ישראל, כאשר שאפנו לאזור הדרומי של הארץ בדגש על אילת. הצעות המחיר שקיבלנו הגיעו לעשרות אלפי שקלים ללילות בודדים. מהר מאד התחלנו לחפש אלטרנטיבות מחוץ לגבולות ישראל והחלטנו בפעם הראשונה לנסות את ירדן, או בשפה המקומית- urdun. בתום הביקור כול המשפחה שמחה שבחרנו ביעד הזה לחופשה. סך הכל הגענו לארבעה ימים בודדים שכללו ביקור בעקבה, וואדי ראם ופטרה. פירוט המסלול שלנו יופיע לאחר מידע שימושי כללי שחשוב לדעת לפני הביקור בירדן.
רקע תרבותי על ירדן:
ירדן היא מדינה, או יותר נכון ממלכה מוסלמית. המשטר הירדני הינו מונרכי- זאת אומרת שעדין שולט שם מלך לצד הרשויות הממסדיות. את הפוסטרים של המלך העדכני עבדאללה אתם לא תפספסו בכל פינה. השפה הרשמית בירדן היא ערבית למרות שנותני שירות רבים מדברים אנגלית מצוינת ולפעמים אפילו עברית. בשנת 1994 נחתם הסכם שלום בין ישראל לירדן מה שהופך אותה למדינה ידידותית לישראלים, אנחנו הרגשנו מאד בנוח ולרגע לא היססנו לרגע לחשוף את מוצאינו. אזורים רבים בירדן מאוכלסים על ידי שבטים בדואים. מסורת הכנסת האורחים הבדואית ניכרת בכל מקום והזכירה לנו את הבדואים האהובים מסיני של פעם.
רקע לוגיסטי, ויזה ומטבע מקומי
הדרך הפשוטה והזולה ביותר להיכנס לירדן מישראל היא דרך מעבר גבול יבשתי כאשר טיסה היא גם אופציה אבל היא פחות מומלצת- יקרה וארוכה יותר. מתוך שלושת מעברי הגבול היבשתיים לירדן רוב הישראלים שישנים במלונות עקבה נכנסים דרך מעבר ואדי ערבה או בשמו השני מעבר רבין שממוקם כרבע שעה מהעיר אילת ליד קיבוץ אילות. זה המעבר שאנחנו עברנו בו ונתמקד בו להיום. בכלליות, בחירת המעבר קשורה לאזור שתרצו לטייל בו, לדוגמה מטיילים שרוצים להגיע לטבע הפראי של נחלי ים המלח הירדני יבחרו כנראה במעבר נהר הירדן ליד בית שאן.
ויזת תיירות לירדן תקפה לחודש. אין צורך להוציא ויזה מראש, הוויזה ניתנת במקום בעלות של 109 שקלים לאדם דרך החברה הישראלית מילגם. מומלץ לשלם על הוויזה ולמלא טופס הצהרת נוסע הנכנס לירדן מראש כדי לחסוך זמן, בנוסף לאפשרות הקיימת של מכסת אשרות מוגבלת בתקופות עמוסות כמו חגים.
שעות פתיחת הגבול בימי א'-ה' הן 8:00-20:00 ובימי שישי שבת 9:00-18:00.
מעבר הגבול ואדי ערבה פתוח כל השנה למעט יום כיפור, עם זאת מומלץ לברר מראש לגבי מועדים ספציפיים כמו חגים יהודים ומוסלמים שעלולים להשפיע על שעות הפתיחה. מחוץ לגבול יש מגרש חניה בחינם. השארנו סך הכל שלושה רכבים פרטיים בחניון וחזרנו אליהם בשלמותם בתום הטיול למרות החשש הקל שהיה לנו.
חובה לסגור מראש נציג ירדני מוסמך, מעין מדריך שיחכה לכם במעבר גבול ויכניס אתכם תחת רישיון התיירות שבידו. התהליך פשוט ולרוב נעשה דרך הודעות קוליות בווצאפ וכולל תיאום תאריכים ושליחת צילומי דרכון למדריך שתבחרו. יש חברות ישראליות שממליצות לתת יד בתהליך הכניסה לירדן אך לטעמי מדובר בשלב מיותר מקורח הפשטות של סגירה עצמאית מול נציג מקומי. כניסה עצמאית לישראלים לא אפשרית. העמלות שהמדריכים גובים על השירות משתנות לפי מספר האנשים וחבילת השירות שתבחרו (שילוב הסעות ואטרקציות או אפילו רק מונית רק למלון) אך מדובר על מחירים נוחים. את כל האטרקציות שמפורטות בהמשך החלטנו לסגור דרך המדריך שהעביר אותנו בגבול לאחר השוואת מחירים מול ספקי תיירות אחרים כולל מחלקת התיירות של המלון שישנו בו. מטעמי ביטחון ומעקב תיירים נדרשים להציג דרכונים בכניסה לאטרקציות מפורסמות ולכן מומלץ להסתובב באטרקציות עם דרכון וצילום דרכון.
אני ממליצה מאד על סרחן הסוכן שעזר לנו בהכל, מדבר עברית מצויינת ואדיב!
+962 7 9572 4536
יומן המסע שלנו
יום ראשון לטיול: מעבר הגבול והתאקלמות במלון
הגענו למעבר גבול ואדי ערבה בשעה 7:30 בבוקר כדי לנצל את מלוא היום וכעבור שעה קלה סיימנו את תהליך המעבר בהצלחה. שער ההמרה הכי משתלם הוא בתוך ירדן, אנחנו החלפנו בגבול בסניף change. בצד הירדני חיכה לנו נציג תיירות מקומי מקסים בשם סרחן שקיבל את פנינו בחמימות. דרך אותו הסוכן סגרנו הסעה ברכב גדול ממוזג ונוח שהכניס את כולנו (9 נפשות) והסיע אותנו כעשר דקות למלון בעקבה, העיר התיירות אשר ממנה נהוג לצאת לטיולי כוכב באיזור. בעיר עקבה מספר מלונות מומלצים כאשר אנחנו שהינו במלון Al manara"". הופתענו מאד מאיכות המלון ואנחנו ממליצים עליו בחום! יש רמות שונות של חדרים וסוויטות פרטיות, מתחמי בריכה וחופי ים פרטיים של המלון, חדר כושר, ספא וכמה מסעדות באווירות שונות. המחירים המשתנים ללילה בהתאם לעונה כוללים בופה ארוחת בוקר מעולה. תודעת השירות הגבוה במלון לצד נראותו המרשימה הפתיעה אותנו לטובה ונהנו מכל רגע במלון.
יום שני לטיול: ואדי ראם (Wadi Rum Protected Area)
לאחר טבילת בוקר שלוותה בבראנץ' מפנק במלון הסבנו פעמינו לוואדי ראם המפורסם. ישנם חבילות שונות מבחינת אורך זמן הטיול ולינה אופציונלית בקרבת הוואדי אך אנחנו בחרנו את החבילה הקצרה שכללה 4 שעות סיור בתוך הוואדי וארוחת ערב בקרבת מקום לפני החזרה למלון בעקבה. בשעה 12 בצהריים אסף אותנו נהג מקסים שסגרנו דרך הסוכן מהגבול אותנו בגבול ברכב ממוזג והתחלנו את הדרך היפה לשמורת וואדי ראם שממוקמת כשישים קילומטר- כשעה וחצי מעקבה. מדובר על מקום מיוחד ביופיו שכולל תצורות טבע מדהימות סל סלעי גרניט ואבן חול שיוצרות ערוצים צרים, קשתות ועוד תופעות גאולוגיות שקשה להסביר במילים.
לחובבי סיפורי הפולקלור, ישנה אגדה עתיקה על ג'יני (שד בתרבות המוסלמית) שרודף את הוואדי שנים רבות וגרסאות שונות לאגדה תוכלו לשמוע מהמקומיים. התחבורה בין הנקודות נעשית במעין טנדר שטח פתוח עם ישיבה מרופדת בחלקו האחורי- חוויה בפני עצמה.
הסיור נגמר בנקודת תצפית שקיעה משגעת. עם רדת החשיכה יצאנו מגבולות השמורה הרשמית ונסענו כעשר דקות לאחד ממתחמי הלינה האפשריים בהן סעדנו בבופה שהיה פשוט מעולה! אני אישית חוויתי את הארוחה הזאת כארוחה הכי טובה בטיול. לאחר הארוחה היה מופע דבקה- ריקוד בדואי מסורתי שהיה מרשים ומשמח. חזרנו למלון לקראת עשר בלילה עדין מוכי תדהמה מיופיו של וואדי רם. בעוד העיר פטרה דורשת יותר מבחינת זמן ותקציב לבקר בה, וואדי ראם הוא מקום שאסור לפספס בשום מחיר לשוהים בעקבה. מדובר על טבע יפהפה ומיוחד שלא סתם זוכה לתשומת לב רבה.
יום שלישי לטיול: פטרה
בשעה 7 בבוקר עלינו על מונית והתחלנו לטפס בגובה כמאה ושלושים קילומטר, כשעתיים וחצי נסיעה למחוז חפצנו- פטרה המפורסמת.
בכניסה לעיר יש מרכז מבקרים שבו קונים כרטיס כניסה בהצגת תעודה מזהה (זוכרים להסתובב עם דרכון?) ונפרדים מהרכב סופית. למי שמתכנן לישון בקרבת מקום ולהגיע לכמה ימים ברצף יש כרטיסים מיוחדים ומשתלמים.
לאחר שלב הסדרת התשלום מדריכים מקומיים יציעו לכם סיור מודרך שכולל הסברים מפורטים על מוקדי העניין בעיר. אנחנו בחרנו לשוטט עצמאית ולא שכרנו מדריך למרות שסיור מודרך הוא בעל ערך רב למי שמעונין לרדת לפרטי ההיסטוריה של המקום. לאחר שנפרדנו מהרכב והנהג שלנו התחלנו לצעוד במסלול רגלי קצר, בערך 2 קילומטר אל העיר עצמה.
ההליכה נוחה ומאד מרשימה במיוחד בחלק האחרון שלה שנקרא "הסיק" – קניון צר שמגיע עד לגובה 180 מטר על רוחב 3 מטר ולא מבייש את היילוסטון פארק בארצות הברית. חלק מהקסם של פטרה הוא שאין אליה גישה עם רכבים אך בכל האתר תמצאו שירותי הסעה על סוסים וגמלים.
לאחר כחצי שעה של הליכה נוחה הגענו רשמית לתוך העיר כשהתחנה הראשונה היא המפורסמת ביותר בפטרה ונקראת "אוצר פרעה" או בערבית "אל ח'זנה". הקבר/ספק מקדש (תלוי איזה היסטוריון שואלים) מגיע לגובה עצום של 33 מטר וכשצפינו בו מקרוב הבנו במהרה את ההמולה מסביב למבנה האייקוני.
למי שחשוב לו לצלם תמונות טובות ונקיות מקהל הומה אדם שפוקד את העיר כל יום מומלץ להגיע בשעות מוקדמות. כשאנחנו הגענו לחז'זנה בסביבות 12 בצהריים היו כבר כמה עשרות מצטלמים בכל רגע נתון על רקע המבנה שבהחלט מצדיק את ההתלהבות.
פיסול הח'זנה משוער לכאלפיים שנה אחורה ובשנת 2007 המקום הוכרז כאחד משבעת פלאי עולם, בנוסף לתואר מורשת אונסק"ו שפטרה זכתה לו כבר בשנת 1985. את המשך היום בחרנו להעביר במסלול פופולרי בקרב המבקרים של 4 קילומטר הליכה במסלול קווי (הלוך חזור) בין התחנות הכי מפורסמות של העיר.
יש מסלולים קצרים וארוכים יותר לבחירתכם, בכל מקרה מדובר על מקום שמומלץ לגלות דרך הרגליים ולכן מאד חשוב להצטייד בנעליי הליכה נוחות, כובע ומים. פטרה היא עיר נבטית עתיקה. לא במקרה היא זכתה לכינוי "עיר האדומה"- בכל פינה תוכלו להתפעל ממבני קברים, מקדשים ומנזרים עתיקים שחצובים בתוך סלעי אבן חול נובית אדמדמה. תבליטים חצובים של אלילים, כתבים ופסלים עתיקים פרוסים באתר כאשר האטרקציה העתיקה מרתקת ומעניקה הצצה על העבר הרחוק והמסתורי של תרבויות המדבר הקדמוניות. הרגשנו בסרט או אפילו חלום באווירת סיפורי אלף לילה ולילה.
בליווי הלבוש המסורתי של המקומיים חשנו במנהרת זמן לתקופה עתיקה. אנחנו הוקסמנו מכל רבדיה של פטרה ובהחלט לא הרגשנו מיצוי לאחר יום טיול בודד בשמורה.
העיר שוכנת בגובה 885 מטר מעל פני הים ולכן בשונה ממרבית אתרי התיירות של ירדן, פטרה יכולה להתקרר מאד בחודשי בחורף, במיוחד לאחר השקיעה ולכן מאד מומלץ להביא בגדים חמים.
כיאה לכל יעד תיירותי בסדר גודל כזה תוכלו למצוא רוכלים מקומיים עם סחורה משתנה של מזכרות, ומכולות קטנות עם אוכל ושתיה. חבילות טיול רבות כוללות בתוכן ארוחות בדואיות מסורתיות באזור או בתוך השמורה שזה שואו בפני עצמו.
אנחנו ביקשנו מהנהג לעצור לנו בדרך בסופרמרקט והצטיידנו במים, חטיפים ופירות ליום. הרעיון לעצור לרכוש נשנושים היה חכם מאד – לא נאלצנו לבזבז זמן יקר בתוך השמורה על רכישת מזון. לאחר רדת החשיכה ותצפית כוכבים מרשימה חברנו חזרה לנהג שלנו והתחלנו את הדרך חזרה למלון בעקבה.
היום הזה היה אמנם הארוך והמעייף ביותר אך עבורנו גם המיוחד ביותר. פטרה הדהימה אותנו וגם שם לא הרגשנו מיצוי לאחר יום בודד.
יום רביעי ואחרון- עקבה
את מרבית היום האחרון בירדן רוב המשפחה החליטה להקדיש למנוחה בבריכה וחוף הים הפרטי של המלון. משלחת סקרנים קטנה מבנינו לא נכנעה לפיתוי ויצאנו לשיטוט רגלי ברחבי העיר עקבה בתקווה למצוא מזכרות ומאכלים אותנטיים. רוב המלונות המומלצים בעקבה נמצאים במרחק ההליכה מהאזור התיירותי של העיר ולכן מדובר על חוויה קלילה ולא מחייבת. מבחינת שופינג מזכרות מעט התאכזבנו מההיצע של השוק אבל המאכלים שמצאנו פיצו על כך ובגדול. רכשנו כמה מוצרי בסיס מזרח ים תיכוניים קלאסים כמו שמן זית ביתי, קפה מהביל שנטחן מולנו וחמוצים למיניהם. פריטים אלה פזורים ברחבי העיר במחירים יחסית אחידים ולכן אין לי המלצה על חנות ספציפית חוץ מלשוטט ולתת לסקרנות להוביל אתכם. לחובבי המתוק אני ממליצה לא לפספס את החנות הממתקים הערביים "נפיסה". מדובר בסניף גדול של רשת ירדנית וותיקה וידועה. השירות שלהם היה יוצא מן הכלל באדיבותו וכלל המון פינוקים על חשבון הבית כמו קפה שחור טעים. יש ישיבה נוחה בחוץ למי שרוצה לאכול את השלל חם מהתנור.
עם מטלטלינו החדשים חזרנו למלון, ארזנו ונפרדנו מהצוות המדהים של המלון. עלינו על אותה המונית הגדולה שאספה אותנו ביום הראשון ונסענו לגבול. המעבר חזרה לארץ היה מהיר יותר מהכניסה. נפרדנו לשלום מירדן בתחושת סיפוק גדולה וחזרנו לארץ.
לסיכום, הופתענו מאד לטובה מהמסע שלנו. ירדן עלתה על הציפיות של כולנו ופגשה את הצרכים של השכבות השונות במשפחה בין אם חלקנו בחרנו להישאר לבטן גב במלון או לצאת לחקור את האתרים המיוחדים באזור. אנחנו כבר מתכננים את הביקור הבא שלנו בממלכת ירדן שהרשימה אותנו מבחינות רבות.
