בינואר 2022 החלטנו על טיול עם משפחת משה, חברים וותיקים שמוצאם מרומניה. האם לאה בת למשפחת לייבוביץ והאב איזידור זיכרו לברכה היה ממשפחת ארון [ אהרון] . בני הזוג השתקעו באילת. זה פרט חשוב מפני שהחברים שלנו, מלכה וליאון, ואחותה סבינה, על צאצאיהם ונשותיהם לא הכירו שלג . עד הטיול הזה. והתלהבותם הרקיעה שחקים. בכל הזדמנות, הם עצרו ביערות ובפארקים , פשוט כדי להשתכשך בלבן לבן הזה. מתלהבים ביחד עם הילדים, לעשות מלחמות שלג, לבנות אנשי שלג, להצטלם ליד חומות אבן ועצים מכוסים שלג. חסר רק לעשות אמבטיות שלג. ובעצם, הם גם נשכבו בתוך שלג עמוק ועשו עם הזרועות 'מלאכי שלג' מוטבעים ב…שלג.
היום הראשון
ביום חורפי טסנו לבוקרשט משם שכרנו רכב, ונסענו דרך העיירה סיניאה לעיירת הסקי הידועה בראשוב. בילינו לילה בבוקרשט, לילה בסיניאה ושני לילות בבראשוב.
בבוקרשט בת החמש מאות שנה. בירת רומניה, ישבנו בבית קפה חמים ונעים שנמצא במרכז העתיק והתפעלנו מהארכיטקטורה האירופית . כרכובים , גרגוילים. חלנות ,קשתות ,עמודים, קמרונות . אתם כבר מכירים את הסגנון . Lipscani. זה שם המרכז העתיק והיפה. תוסיפו למראה גם את הלובן של השלג הצונח ותקבלו חוויה מושלמת . הקור והרעב עשו את שלהם . לאחר סיור ממונע בשדרות העצמאות , צפיה קצרה בארמון המלוכה שהיה בשיפוצים ואי אפשר היה ממש לראות משהו, המשכנו בהמלצת חברים לסעוד את ליבנו בצ'ורבה. הרי זה המרק הרומני המפורסם. אכלנו במסעדה שכל חומרי הגלם שלה אורגניים וטבעיים. אולי זה מה שתרם לטעם המיוחד. לעגבניות היה טעם של עגבניות של פעם. לעוף היה טעם נקי. הזמנו מרק כדורי בשר שהיה מצוין. ומרק גולש רומני. גדוש פפריקה מתוקה . היה מעולה. המרקיה שוכנת ליד כיכר ויקטוריה חפשו את השלט: Ciorbarie Titulescu. ומשם , קצת עייפים, קצת קפואים, והרבה נלהבים חזרנו למלון. עשינו אמבטיה חמה במלחי אמבט וישנו כמו מלכים.
היום השני
אחרי ארוחת בוקר סבירה, נסענו לעיירת הנופש סיניאה. כן ממש כמו הר סיני. SINAIA. שנקראת על שם מנזר סיניאה שסמוך אליה. האיזור הררי. יש בה מעיינות מרפא חמים ותיירות סקי. האיזור מרהיב ביופיו. העיירה ממוקמת בהרי הקרפטים לא רחוק מהגבול עם בולגריה. אחרי שיובל משה [חשוב לו לציין את שמו] בנה איש שלג במו ידיו . לראשונה בחייו. נכנסנו לחמם את עצמותינו בהנאה ובהרחבה בברכות הספא של מלון Hotel Carpathia. דמיינו לעצמכם שלג כבד, קרח וכפור, ואנחנו מתפשטים, שמים עלינו מגבות ורצים לטבול בברכות מים לוהטים. אפשר לשמוע את הצליל של קרח מתבקע ממש…הרומנים אומרים שהמעבר מקור לחום ובחזרה לקור ,ממריץ את מערכת כלי הדם והלב . יש גם סאונה לוהטת למי שממש רוצה לחמם את העצמות. וגם שלל עיסויים מכף רגל עד ראש, ברמות שונות של אגרסיביות. הילדים כמובן נהנו פשוט להשתולל בבריכות. את ארוחת צהריים הזמנו בלובי של המלון. כריכים וסלטים. ומשם היידה למיטה בחדר . כי היינו מפורקים ורפויים מרוב התעמלות ועיסויים. בערב יצאנו לסיור שקיעה מעל המנזר וסביב לו המראה הפראי של הרי הקרפטים. יכולנו לשמוע יללות של להקות זאבי בר . מייד נזכרנו שאנחנו בחבל הארץ של הרוזן הערפד דרקולה , וחזרנו מהר לחדר המחומם.
היום השלישי
התעוררנו במרץ ובחדווה והסתערנו על היום החדש בהתלהבות. נסענו בין נופים מדהימים. טבע פראי במלוא מובן המילה. ערב קודם התייעצנו עם פקיד הקבלה במלון לגבי פעילות או אטרקציה לילדים . קיבלנו הנחיות להגיע לפארק דינוזאורים מקומי. בראסנוב דינו פארק. עברנו בין הפסלים הענקיים. הילדים וגם המבוגרים התרשמו מהסדר הגודל של היצורים הקדמוניים . יחד עם מזג האוויר הקודר הרגשנו כמו בעידן הקרח ופארק היורה גם יחד. חסרה לנו רק פגיעת האסטרואיד… המשכנו לבראשוב. עיירת נופש עתיקה שיש בה את רחוב המחט שנחשב לרחוב הכי צר באירופה. אבל אנחנו, העדפנו לעלות ברכבל אל ראש ההר טמפה. לא מאד גבוה. 450 מטרים של תצפית על העיר כולה. שימו לב, לא תמיד פתוח שם בימי שני. המחירים מצחיקים. באמת.
את ארוחת הצהריים אכלנו במסעדת ציידים אותנטית לא רחוק ממרגלות הרכבל. Coliba Haiducilor. מסעדת ציידים בעיצוב פראי כלומר : עורות ופרוות בכל מקום. כולל על המושבים ועל הקירות. בעלי חיים מפוחלצים נעצו בנו עיניים מזוגגות ואיימו להחריב את התאבון. ובתפריט תמצאו גם בשר צבי ובשר דוב. שזה פשוט היה מזעזע . הילדים נבהלו מהפוחלצים ,אנחנו נבהלנו מהתפריט. אבל , אחרי שהתגברנו על הזעזוע וביקשנו מהלהקה החיה להשמיע שירים רומניים, הפשרנו וחלקנו גם הזמין בשר בקר על האש, קבב רומני, ואפילו ממליגה מצויינת. ליקר הדובדבנים הביתי הקל על בלוטות הטעם. ובסך הכול, זו היתה חוויה ייחודית.
משם מרחק חצי שעה נסיעה, נסענו לטירה שמשווקת בתור הטירה של הרוזן דרקולה. הלוא זו טירת 'בראן'. Bran. המבנה הגותי נבנה במאה ה13. ואין סימוכין היסטוריים לכך ,שהנסיך ולאד ה'משפד' לבית דרקולה ,אכן בנה אותה או התגורר בה. אבל היא מצטלמת נהדר ויש בה אווירה מתאימה. חזרנו לבראשנוב, לאכול ארוחה כשרה במסעדת 'שלום' . המסעדה נמצאת ליד בית הכנסת . בבראשוב יש קהילה יהודית קטנה שמונה כ300 אנשים. יהודי רומניה וטרנסילבניה בפרט, הושמדו במלחמת העולם השניה בידי הצוררים הנאצים ועוזריהם. וליד בית הכנסת יש אנדרטה לזכר הקורבנות. בית הכנסת נמצא בכתובת Poarta Schei 27. מדובר בבית כנסת יפה לבן ומואר , שתלויים בו דגלי ישראל . התרגשנו בעיקר מפני שמשפחות לייבוביץ וארון עברו את השואה, וזוכרים היטב מה פירוש להיות פליט נרדף בימים של משטר אפל.
יום אחרון
למחרת, עמדנו לחזור בטיסה הביתה, ובני משפחת משה ואהרון המשיכו בדרכם דרומה. לאילת היפהפיה והמדברית. נפרדים מהשלג בזריקת עוד כדור אחד אחרון. היה נהדר.
תמונות מהטיול
קרדיט: אופיר מלכי
